אם אחד מקרובי משפחתכם הפך לקשיש, חלה או נפצע ומצבו מוגדר כ”סיעודי”, סביר מאד להניח, כי, ממש בימים אלה, אתם נאלצים להתמודד עם אחת או יותר מהשאלות הבאות – מהי דרך הטיפול הנכונה ביותר עבורו? האם יהיה צורך להעבירו למוסד סיעודי, או שישנה אפשרות לטפל בו בבית, בין אם בכוחות עצמכם ובין אם בעזרת מטפל סיעודי?

מימוש זכויות רפואיות כקריטריון לבחירת אופן הטיפול בחולה סיעודי במסגרת ביתית

במקרים בהם יש ביטוח סיעודי, משפחות רבות תעדפנה לבחור באפשרות השנייה, במיוחד כשהחולה-עצמו יעדיף את השהיה בסביבה המוכרת לו, תוך שימת דגש על נוחותו, על אורח החיים המוכר לו והשמירה על פרטיותו. זאת, מכיוון שלכולנו ידוע כי, כיום, המוסדות המטפלים בחולים הסיעודיים (בעיקר המוסדות הציבוריים, אולם גם מרבית המוסדות הפרטיים) גם אם הם מצטיינים באספקט המקצועי-הטיפולי אינם מסוגלים לספק בהצלחה לשוהים בהם את האספקטים הרגשיים  והמנטאליים, שאף הם חשובים מאד למצבו של החולה במקרים אלה.

מאידך, גם הטיפול סיעודי המוענק לחולה בביתו אינו מצב אידיאלי והוא מלווה באתגרים משלו – בהתאם למצבו, החולה הסיעודי יהיה זקוק להשגחה מתמדת, יזדקק לעזרה כמעט בכל פעולה שיבצע ואף הבית, מבחינה טכנית, יצטרך להיות מותאם למצב. הטיפול בבן משפחה שהוא חולה סיעודי במסגרת הביתית עלול גם להערים קשיים רגשיים ונפשיים, שמקור חלקם בחולה-עצמו שמתמודד עם אובדן עצמאותו וחלקם האחר נובע מקרובי המשפחה האוהבים-אבל מותשים, הן באספקט הפיזי והן באספקט הנפשי. שיקול נוסף המתווסף לבחירת אופן הטיפול, הינו עלות הטיפול הסיעודי שעשוי להגיע ל-20,000 ש”ח.

למי מתאים טיפול סיעודי ביתי?

לרוב, הטיפול הסיעודי במסגרת ביתית יתאים לקשישים שמתקשים בביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות כדוגמת רחצה, הכנת הארוחות, נטילת תרופות ו / או טיפול רפואי אחר קבוע הנדרש לבריאותם. כלומר – מטופלים מבוגרים שמצבם הפיזי / המנטאלי אינו עתיד להשתנות, ובמקרים בהם הוא ישתנה – הוא לא ישתנה לטובה. במקרים אלה, חלק גדול מההתשה הנפשית של בני המשפחה המטפלים בחולה הסיעודי יגיע מהידיעה שהמצב אינו עתיד להשתפר, וכל התדרדרות במצבו של בן משפחתם מחייבת אותם בעמידה מחודשת מול הדילמה – האם במסגרת הטיפול הביתי הוא מקבל את כל מה שנדרש לו, או שאולי הגיע הזמן להעביר אותו לטיפול במסגרת מקצועית?

הטיפול הסיעודי, מצד שני, עשוי להציע מענה יעיל גם עבור אנשים שעברו / עוברים טיפולים רפואיים כלשהם וזקוקים לעזרה ולשיקום לפרק זמן מסוים. אנשים שעברו תאונת דרכים, עברו (או עוברים) טיפולים רפואיים מורכבים וממושכים או שהם מצויים בתקופת ההחלמה מניתוח או מהליך רפואי עשויים להזדקק לעזרה גם בביצוע הפעולות היומיומיות. בחלק מהמצבים הללו יידרש, נוסף על הליווי והעזרה הכלליים, גם פיקוח מקצועי נוסף למשל, של אחות או רופא. כך שטיפול מסיבה זו, היקפו והרכבו לא יהיו תלויים דווקא בגילו של האדם, אלא במצבו, בהיקף המסוגלות שלו ובצרכים הפרטניים שלו.

בחלק מהמקרים השייכים לסוג סיעוד זה במסגרת הביתית, המצב עשוי להיות זמני ולהשתנות לטובה לאחר פרק זמן מסוים. אולם אין הדבר אומר כי (לפחות למשך פרק זמן זה) בני המשפחה המטפלים בחולה הסיעודי לא ימצאו את עצמם מותשים, גם מהבחינה הפיזית וגם מהבחינה הרגשית / מנטאלית.

מניעת פצעי לחץ לחולה הסיעודי

חלק מהחולים הסיעודיים, מעצם הגדרתם, הם חולים המרותקים למיטתם או לכסא גלגלים, שפצעי הלחץ מהווים אחת מהבעיות הגדולות ביותר המטרידות אותם.

לפניכם מספר טיפים יעילים למניעת פצעי הלחץ:

• שינוי תנוחת הגוף – עודף לחץ קבוע על אזורי גוף מסוימים כגון ישבן, גב תחתון, עקבי הרגליים, הקרסוליים וכד’, ובהתאם לתנוחת הגוף עלול לגרום להופעתם של פצעי הלחץ. חשוב להקפיד ולשנות את תנוחת הגוף של החולה באופן קבוע ובתדירות גבוהה, בין אם בשכיבה ובין אם בישיבה, בכדי להפחית את הלחץ על אזורים אלה.
• שימוש במזרן מתאים – בחירת מזרן המתאים לשכיבה ממושכת עשויה לסייע במניעת הופעתם של פצעי לחץ אצל חולים סיעודיים המרותקים למיטתם.
• שימוש בכריות ייעודיות – השימוש בכריות המיועדות לחלק את משקל הגוף על הישבן בעת הישיבה. הכרית עשויה להפחית את הלחץ הנקודתי על פלג גופו התחתון של המשתמש בכסא גלגלים.
• הקפדה על זרימת דם – עיסוי קל, כמו גם תרגולים מסוימים אצל החולים המסוגלים לכך יסייעו בזרימת דם, וכתוצאה מכך, גם בצמצום הסיכון להיווצרות פצעי לחץ.
• הקפדה על תזונה נכונה – תזונה נכונה, מאוזנת ועשירה עשויה לסייע במניעת הופעת פצעי הלחץ ובזירוז ההחלמה שלהם.
• טיפול בעור – ניקיון ושמירה על עור נקי ויבש ושימון עור יבש באמצעות קרם לחות.
• אצבע על הדופק וליווי רפואי – בדיקת עורו של החולה הסיעודי באופן קבוע. לזהות אזורים המצויים בסיכון להתפתחות פצעי לחץ, ולטפל בהם מיד עם הופעתם. במקרה הצורך, יש להתייעץ עם הגורם הרפואי המטפל בחולה ולקבל הנחיות נוספות.

מטפל סיעודי

בבחירתכם לספק טיפול ביתי לחולה סיעודי במקום מוסד סיעודי כמו בית אבות, אין צורך להרגיש שעליכם לעמוד בכל האחריות לבד. סיוע במטפל סיעודי תקל על הטיפול. השירותים שהמטפל הסיעודי מספקים כוללים האכלה, רחצה, שמירה על ההיגיינה, הלבשה, ניידות והשגחה. השימוש במטפל סיעודי מקל על בני המשפחה באופן משמעותי בטיפול בחולה הסיעודי. זכאי קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי זכאים לשעות מטפלת בהתאם לרמת הסיעוד שנקבעה. במקרים רפואיים מורכבים ניתן לקבל אישור להעסקת עובד זר לכל שעות היממה.

המלצות לטיפול ביתי לחולה סיעודי

כאשר מטפלים בחולה סיעודי בבית, ישנם כמה טיפים והמלצות להקל על התהליך, לשמור על בטחונו של החולה ולשפר את רמת הטיפול והטיפוח של החולה. טיפול בחולה סיעודי בבית הוא משימה מאתגרת שדורשת הקפדה, התמדה ותכנון נכון. בתכנון נשים דגש על סביבה מונעת סכנות לביטחון החולה ושומרת על נוחות המטופל. הנה מספר עצות חשובות לטיפול בחולה סיעודי.

חלל הבית

• הקצאת חלל פרטי – יצירת חלל פרטי לחולה הסיעודי לפעילויות אישיות. לדוגמה, פינה למנוחה, קריאה או צפייה בטלוויזיה, על מנת לאפשר לו זמן לנוח ולהתרפאות.
• התאמת הסביבה – עיצוב הבית כך שיהיה נגיש ובטוח לחולה. לדוגמה, הסרת מכשולים כגון שטיחים עם סף גבוה למניעת נפילה.
• תכנון מרחב התנהלות – שמירה על מרחבי תנועה רחבים ופנויים מכל חפץ מונעת סכנות. פינוי מעברים מחפצים אף תקל על התניידות החולה הסיעודי בין חללי בבית.
• ריהוט תומך – קיימים רהיטים רבים אשר מסייעים לבעלי מוגבלויות. לדוגמה, מנשא להנחת מקל ההליכה ליד המיטה או כורסא מתכווננת שמסייעת לקום ולשבת.

חדר שינה

• סידור חלל החדר – מומלץ למקם את המיטה בצמוד לקיר החדר, כך שיהיה נוח לקימה ולשכיבה. בהתאם לצורך שימוש בריהוט עזר עם ציוד נחוץ בקרבת החולה.
• בחירת מיטה – נתאים את המיטה לצורכי המטופל. בעת הצורך כדאי לשקול שימוש במיטה סיעודית מתכווננת אשר אידיאלית למטפל ואופטימלית לשימוש המטופל. רכיב בטיחות חשוב נוסף הינו מעקה בטיחות למיטה למניעת נפילה.
• לחצן מצוקה – השימוש בלחצן מצוקה מקצר את זמן התגובה של מוקדי החירום ועשוי להציל חיים.

מקלחת

• ידית תמיכה – התקנת ידית אחיזה המקובעת לקיר לעזרה בתמיכה במקלחת וביציאה ובכניסה אליה.
• בקרת טמפרטורת המים – השמת דגש על טמפרטורת המים להגנה מפני כוויות. ידוע כי הטמפרטורות הנפוצות והרצויות אצל גברים נעה בין 37 – 39 מעלות. לעומת זאת, ידוע כי אצל הנשים הטמפרטורות הנפוצות הן  39 – 41 מעלות.

• שימוש בכסא רחצה במקלחת – מאפשר שימוש בטיחותי ונוח בחדר הרחצה. תוך שמירה על נוחות מרבית של החולה הסיעודי.
• חימום חלל האמבטיה – בחודשי החורף הקרים נחמם את חלל האמבטיה, לשמירה על בריאותו של החולה.
• מניעת החלקה במקלחת – שימוש בשטיחים מונעי החלקה ופיזורם באזור מקלחת למניעת החלקה.

ניהול תרופות

• מעקב טיפול תרופתי – הקפדה על רשימה מפורטת של התרופות, כמות ותדירות נטילתן. כמו כן, נוודא שיש ברשותנו את התרופות הדרושות ונפעל להשגת מרשמים טרם סיומן.
• ניהול נטילת תרופות – שימוש בארגונית שבועית לאחסון תרופות. מאפשרת ארגון נוח של התרופות למשך ימות השבוע.

תזונה והזנה

• אימוץ תפריט בריא – הכנת אוכל ושתייה בריאה ומזינה, המתאימה לצרכי החולה ולתפקודיו הגופניים.
• ניהול נוזלים – שמירה על רמת שתיית נוזלים מתאימה, במיוחד במקרים של חום או מחלה.

הקושי הטיפולי בחולה סיעודי איננו הצורך היחיד הנדרש להענקת רווחת לקשיש.

חולים סיעודיים, המוגבלים בתפקודם היום-יומי, עשויים לחוות תחושות של בידוד ושעמום.

לשם הנעמת זמנם ושיפור איכות חייהם, ניתן לשלב פעילויות מגוונות ומעשירות.

קיימים מגוון דרכים להעסקת חולים סיעודיים, תוך התמקדות בפעילויות המותאמות לצרכים וליכולות השונות שלהם.

דרכים ופעולות להנעים את הזמן לחולה סיעודי

קריאה והאזנה לספרים

ספרים מהווים מקור עשיר לגירוי שכלי ורגשי. עבור חולים שיכולים לקרוא בעצמם, מומלץ לבחור ספרים בז’אנרים המעניינים אותם. לחולים עם קשיי ראייה או מוגבלות פיזית, ניתן להציע ספרים מוקלטים או אפליקציות להאזנה לספרים. ספרים מוקלטים מאפשרים להם ליהנות מסיפורים מרתקים ומידע עשיר מבלי להפעיל מאמץ פיזי.

פעילויות אמנותיות ויצירתיות

אמנות היא דרך מצוינת לביטוי עצמי ולרגיעה. חולים סיעודיים יכולים להשתתף בציור, פיסול, רקמה או קולאז’. חשוב להתאים את הפעילות לרמת התפקוד של החולה. לדוגמה, ניתן להשתמש בצבעי מים או בטושים עבים לציור, ולהכין חומרים מראש לצורך הרכבת קולאז’.

מוזיקה ושירה

מוזיקה משפיעה לטובה על מצב הרוח ומעודדת זיכרונות חיוביים. ניתן להשמיע לחולה סיעודי את המוזיקה האהובה עליו, לעודד אותו לשיר או אפילו להשתתף בשירה משותפת עם משפחה וחברים. בנוסף, נגינה על כלי מוזיקה פשוטים, כמו תופים קטנים, יכולה להיות חוויה מהנה ומרתקת.

משחקי חשיבה ותשבצים

משחקי חשיבה כמו פאזלים, תשבצים, סודוקו ומשחקי קלפים מסייעים לשמור על חדות שכלית ומספקים גירוי מנטלי. חשוב להתאים את רמת הקושי של המשחקים ליכולת הקוגניטיבית של החולה. כדי להבטיח שהוא ייהנה ולא יתייאש.

טיפוח אישי

טיפוח אישי כמו סידור ציפורניים, תסרוקת פשוטה או עיסוי קל יכולים להעניק תחושת רעננות ורוגע. בנוסף, אלו הם רגעים שמאפשרים מגע אנושי ותחושת קרבה, החשובים מאוד לרווחתו הנפשית של החולה.

גינון ואינטראקציה עם טבע

גינון, גם אם מדובר בטיפול בעציצים קטנים בתוך הבית, יכול להיות פעילות מרגיעה ומהנה. החולה יכול לעזור בהשקיה, שתילה והעברת עציצים. בנוסף, יציאה לטיול קצר בחוץ או ישיבה בגינה מביאים לשיפור מצב הרוח ומגע עם הטבע.

טכנולוגיה ואינטרנט

השימוש בטכנולוגיה יכול לפתוח עולם חדש לחולים סיעודיים. ניתן ללמד את החולה להשתמש בטאבלט או מחשב לצפייה בסרטונים, קריאת חדשות, או אפילו לשיחות וידאו עם קרובי משפחה וחברים. ישנן גם אפליקציות מיוחדות למשחקים, חידות ופעילויות אינטראקטיביות המותאמות לבוגרים.

פעילות גופנית מותאמת

פעילות גופנית קלה, כמו מתיחות פשוטות, תרגילי נשימה או תרגילי יוגה בכיסא, יכולה לשפר את המצב הפיזי והנפשי של החולה. חשוב לבצע את התרגילים בהשגחת מטפל מוסמך ולהתאים את הפעילות ליכולות הפיזיות של החולה.

סיפורים ושיתוף זיכרונות

שיחה על חוויות וזיכרונות מהעבר יכולה להיות פעילות מרתקת ומחברת. החולה יכול לספר סיפורים על חייו, להציג תמונות ישנות ולשתף בזיכרונות אישיים. פעילות זו לא רק מעניקה תחושת ערך ומשמעות, אלא גם מחזקת את הקשר עם המאזינים.

ביקורים ואינטראקציה חברתית

אינטראקציה חברתית היא מרכיב קריטי ברווחתו הנפשית של החולה הסיעודי. ביקורים של משפחה, חברים ומתנדבים מעניקים לו תחושת תמיכה ואכפתיות. ניתן לארגן מפגשים חברתיים קטנים, שבהם החולה יכול להיפגש עם אנשים, לשוחח וליהנות מחברה.

הנעמת הזמן לחולים סיעודיים דורשת יצירתיות והתאמה אישית לצרכיהם וליכולותיהם. על ידי שילוב פעילויות מגוונות ומעשירות, ניתן לשפר את איכות חייהם ולסייע להם להתמודד עם תחושות של בידוד ושעמום. החשיבות של תמיכה חברתית, גירוי שכלי ופעילות פיזית מותאמת לא תסולא בפז. לתמיכה זו השפעה משמעותית על הרווחה הכללית של החולה.

מימוש זכויות רפואיות בביטוח הסיעודי

זה המקום להעלות את נושא הביטוח הסיעודי והזכאות לקצבת סיעוד מהמוסד לביטוח הלאומי.

ההבדלים בין שני המטופלים הסיעודיים שאותם הזכרנו קודם אינם מסתכמים, אך ורק, באופציה לשיפור המצב. אלא גם במקור הכיסוי הפיננסי לטיפול הביתי. כך, למשל, מימוש זכויות רפואיות המתקשר לטיפול הביתי בקשיש משויך, בבסיסו, לגמלת סיעוד הניתנת במסגרת חוק ביטוח הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי, בעוד שהטיפול הסיעודי הביתי לנפגע תאונת עבודה יעבור, אף הוא, במוסד לביטוח לאומי, אולם במסלול נפגעי עבודה.

הקושי בהתמודדות מול חברות הביטוח, לכשעצמו, אינו פשוט, וכשהוא מגיע, במקביל לעיסוק בטיפול הסיעודי הביתי (המסור והטוב ביותר) שאותו אתם שואפים להעניק לבן משפחתכם, הוא עלול אף להיות מועצם עוד יותר.

בדיוק כאן, אנחנו, צוות המומחים של שקמה סיוע עומדים לרשותכם!

אנחנו, שקמה סיוע, מתמחים במימוש זכויות במוסד לביטוח לאומי ומול חברות הביטוח השונות.

אמנם, לא נטפל, במקומכם, בבן המשפחה הנזקק לסיעוד. אבל נהיה כאן לצידכם כדי לסייע לכם לממש את הזכויות שלהן הוא זכאי, ונעשה זאת בדרך המהירה והיעילה ביותר, בכדי להקל עליו ועליכם!.

*התוכן אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.